שיטת התיעוד
כיצד נוצרים הרישומים, מה מתפרסם ומה לעולם לא.
היקף
התיעוד עוסק במעשים בעולם הפיזי: פגיעה ברכוש, חילול, הצתה, גניבה, תקיפה, איום שנמסר. יעד חומרי חייב להיפגע. נאומים, פרסומים, הפגנות ותכנים מקוונים אינם נכללים — לא משום שהם חסרי חומרה, אלא משום שתיעוד עובדות חייב לדעת לומר היכן ומתי.
מי מגדיר
TorahGuard לעולם אינו מגדיר מעשה כאנטישמי. כל רישום מדווח מי עשה זאת — משטרה, פרקליטות, בית משפט, ארגון תיעוד, כלי תקשורת או נציג קהילה — ומביא את לשונו המדויקת בשפת המקור. הגדרת האנטישמיות שנויה במחלוקת מתועדת; הכרעה בה פירושה מעבר מתיעוד לפרשנות.
מה מתפרסם אוטומטית
רישום מתפרסם ללא בדיקה אנושית רק כאשר רשות הגדירה את המעשה, או ששני כלי תקשורת נפרדים עשו זאת; כשהתאריך, המדינה והמקור מבוססים; כשנשמר עותק חתום בזמן של הכתבה; וכשמודל שני, שתפקידו להפריך, לא מצא פגם. כל השאר ממתין לבדיקה.
מה לעולם אינו מתפרסם
אין שם של אדם, לא חשוד ולא נפגע. אין תפקיד המאפשר לזהות מישהו. אין מוצא, אזרחות, דת או מעמד המיוחסים למבצע. אין תואר שיפוטי בלשון האתר עצמו. איסורים אלה נאכפים בכללים קבועים, בנוסף לבדיקת המודל: מנעול משפטי אינו נשען לעולם על שיקול דעת של מכונה בלבד.
תיקון רישום
טעות, מקור שחוזר בו, עובדה שסווגה מחדש: דווחו על כך בתגובה תחת הרישום הרלוונטי. רישום שהוסר משאיר עקבות להסרתו במקום להיעלם.